פוליסה לביטוח שבר מכני נועדה לבטח ציוד אלקטרו-מכני למקרה של נזק תאונתי בלתי צפוי, ומשמשת כבסיס גם לפוליסת אובדן רווחים כתוצאה מאירוע שבר מכני. מצד אחד מבטחים מערכות טיפוסיות כגון משאבות, מדחסים, מערכות מיזוג אוויר ומערכות קירור, גנרטורים ושנאים, ומעליות ודרגנועים, ומצד שני מערכים תעשייתיים כגון מכונות דפוס, קווי ייצור במפעלים, מכונות עיבוד שבבי (CNC), טורבינות ומתקני התפלת מים וכד׳.

 

למה חשוב לדאוג לפוליסת שבר מכני? כל עוד המכונות בתקופת האחריות של היצרן, בשנים הראשונות לחיי הציוד, לא צפויות תקלות שישביתו את הפעילות ויסבו אובדן למבוטחים, כנ״ל כאשר מבצעים תחזוקת שבר מונעת ויש נהלי תחזוקה מסודרים למכונות הייצור. אבל, לכל מכונה יש את הגורם האנושי, וכל חומר מתעייף בסופו של דבר, ולכן חשוב לרכוש פוליסה ולבטח את הציוד בערך המתאים (בערך כינון המשקף את שווי הציוד כחדש) כדי להתכונן ליום הנזק.

 

מה מקור הנזקים שבגללם תפעילו את הביטוח?

  • תכנון לקוי – מקור הנזק יכול להיות חישוב לקוי של תהליך הייצור, שגיאות אנוש/תוכנה בשרטוטים וחישובים וכד׳. למשל, אם מחלקת ההנדסה של מפעל CNC העבירה למפעיל מכונת עיבוד שבבי מידע שגוי, וכתוצאה מכך ראש המחרטה נשבר – האירוע מכוסה

 

  • תפעול לקוי של עובדים – כל נזק שייגרם ע״י מפעיל המכונה, אם בגלל רשלנות או היעדר ניסיון ומיומנות בהפעלת הציוד. למשל, העובד החדש לא עצר בזמן את פעולת מתקן ההרמה במפעל לכיפוף פלדה, במהלך הנפת קורת פלדה למכונת הערגול, וחומר הגלם גרם נזק לגוף המכונה – האירוע מכוסה

 

  • התפוצצות פיזית – נזק שייגרם כתוצאה משינויי לחץ במערכות בהן יש שימוש באוויר דחוס, קיטור, נוזלים שונים או גזי שריפה. למשל במקרה של תקלה באספקת מים לדוד קיטור, שגרמה לעליית לחץ הגזים במכל וכתוצאה מכך לפיצוץ או נזק במערכת – האירוע מכוסה

 

  • קצר חשמלי – במקרה של עליית מתח פתאומית יכול להגרם נזק לרכיבים חשמליים ואלקטרוניים, ובנוסף כפועל יוצא ייגרם נזק למנגנונים המכניים של המכונה. למשל פיק זרם גבוה שיוביל לשריפה של הליפופים במנוע חשמלי של משאבה, או להשבתה של מערכת בקרה במכונת הזרקת גומי שתוביל לעצירה פתאומית של המכונה באמצע הליך הייצור – הנזק מכוסה

 

  • עבודה והפעלה לקויה של הציוד – יש כיסוי לנזקים שנגרמים בגין הרכבה והקמה שגויה של הציוד ע״י היצרן, וכן לנזקים שמקורם בהפעלה מאומצת של המכונה שעלולה להוביל לעייפות החומר, חוסר איזון ויציאה מכיול של הציוד המבוטח, כל עוד מדובר בעומס יתר שנוצר משימוש ראוי במכונה, ולצורך שעבורו היא נועדה. למשל, אם במכונת ייצור צינורות פלסטיק שפועלת בתפוקה גבוהה נשברה שן בגלגל שיניים של מערכת ההנעה, והמכונה הושבתה באמצע הליך הייצור – האירוע מכוסה, לרבות נזקים שנגרמו בגלל התקררות חומר הגלם בתוך המכונה

 

בסקר לביטוח שבר מכני חברת הביטוח מבקשת חוות דעת של מהנדס, וכאן אנחנו נכנסים לתמונה. קודם כל עורכים רשימה של כל הציוד הרלוונטי, כולל נתונים כגון שנת ייצור ואפיון הציוד (נתוני יצרן, הספקים, תפוקות ייצור ועוד), ולאחר מכן מבצעים סינון ראשוני בהתאם לגיל הציוד.

 

נדגיש שלא כל מכונה ראוי לבטח ביטוח שבר מכני, וכסינון ראשוני נבדוק שני נתונים עיקריים: שווי המכונה ושנת הייצור של הציוד. כאשר שווי הציוד נמוך יחסית, או כאשר האומדן הכספי במקרה תקלה במערכת קרוב או נמוך יותר מגובה ההשתתפות העצמית, אז במקרה נזק המבוטחים לא יפעילו את הפוליסה.

 

לגבי גיל הציוד, בתור כלל אצבע אנחנו מסתייגים מביטוח שבר מכני של ציוד שגילו מעל עשר שנים ולא שודרג או שופץ, או שעברו עשר שנים מאז השדרוג/שיפוץ, ומערכות חשמל שגילן מעל 20 שנים. במקרה זה אנחנו ממליצים לא לבטח אותו, או לחילופין להגדיל את ההשתתפות העצמית בנזק לציוד כזה ו/או להגדיל את שיעור ניכוי הבלאי בתחשיב הנזק בהתאם. לאחר אירוע הנזק חברת הביטוח תדרוש מהמבוטחים אישור מחברת שירות על שיפוץ או שדרוג הציוד בעשר השנים שקדמו לנזק.

 

מה לא מכוסה בפוליסה?

כמובן, הפוליסה לא מכסה הכל. קודם כל חשוב להבין את היחס בין היקף הנזק (כולל הוצאות מומחים, מהנדסים וכד׳) לבין גובה ההשתתפות העצמית (הסכום שחברת הביטוח מנכה במקרה נזק), ולשקול את תנאי החיתום שעלולים להשתנות, ורק אז לקבל החלטה האם פותחים תביעה מול חברת הביטוח. הרי לא נפנה לחברת הביטוח במקרה של נזק למדחס מערכת קירור, כאשר גובה ההשתתפות העצמית הוא 5,000 ש״ח, לפני חישוב בלאי בשל גיל הציוד, ולפני תוספות לבדיקה, הרצה, הוצאות משלוח אוויר דחוף, שכר מומחים, שונות ובלתי נראה מראש, שנרכשות כהרחבה לפוליסה.

בנוסף, יש חריגים שלא מכוסים בפוליסה לביטוח שבר מכני, כגון:

  • בלאי טבעי לחלקים כגון מסועים, גלילים ורצועות, כבלים ושרשראות, צמיגים, מצברים, תבניות ומקדחים ועוד

 

  • נזקים שמקורם בהעמסת המכונה מעבר להגדרות היצרן, שימוש שלא לפי ייעוד המכונה, או בצוע התאמות ושינויים כחלק מהליכי ניסוי

 

  • נזק שנגרם במסגרת ההרצה הראשונית של הציוד המבוטח, או נזק לציוד שלא עבר אישור בדיקת יצרן/ספק, אם נדרש כזה טרם הפעלת המכונות או קווי הייצור

 

  • בלאי טבעי של חומרי המכונה, כגון חלודה שתגרם ביחידות קירור (צ׳ילר) של מערכת מיזוג אוויר, שמותקנת על גג בניין משרדים שקרוב לים, וכן בלאי בגין אי שימוש מתמשך במכונה וחוסר בצוע עבודות תחזוקה שגרתיות, מצב שגורם להרעה הדרגתית של הציוד המבוטח

 

במקרה של נזקים וכשלים בציוד המבוטח, שעדיין בתקופת האחריות של היצרן, יש לתבוע מיצרן או ספק הציוד. במקרה בו היצרן מתנער מאחריות, חברת הביטוח תישא בתשלום אך עלולה להפנות את התביעה ליצרן.

 

פוליסה לביטוח שבר מכני היא כיסוי משלים לפוליסת ביטוח אש של העסק המבוטח (למקרי נזקי שריפות, פריצה, נזקי טבע ועוד), או אפשר לרכוש אותה באופן עצמאי, וגם אפשר להרחיב אותה לכיסוי אובדן רווחים כתוצאה מאירוע שבר מכני, כאמור לעיל.

אז מה בעצם ההבדל בין חברת ביטוח מקומית לבין מבטחי המשנה, בביטוח עבודות קבלניות?

קודם כל נבין את העיקרון הבסיסי. חברת ביטוח קונה סיכונים, ומוגבלת בהיקף הסיכון שמותר לה לקחת על עצמה, זאת כדי לא להגיע למצב של חוסר יכולת לפרוע את ההתחייבויות שלה במקרי קיצון. המשך…

מה יותר גרוע מלקום בבוקר ולגלות שנשרף לך המפעל? להבין שהכיסוי הביטוחי עלול להיות חלקי כי לא הקפדת על שגרת תחזוקה נאותה..

שירותי הכבאות מבקרים באתרים לפי רמת הסיכון שלהם. למשל מחסן בסיכון נמוך (בדרגת סיכון 1) ייבדק אחת לשבע שנים, ומפעל עתיר חומרים מסוכנים (דרגת סיכון 5) ייבדק בכל שנה. המשך…

תנאי קלאסי בפוליסה קבלנית הוא הצבת שומר באתר, האם זו הברירה היחידה? לא!

אבל… יש תנאים שצריכים להתקיים כדי שחברת הביטוח תסכים לחרוג ממנהגה. ראו דוגמה יצירתית מתוך אתר שמחולק למספר מתחמי משנה, בו בעצם החליפו את השומר הקבוע בשלושה מעגלי אבטחה מקבילים: המשך…