מה יותר גרוע מלקום בבוקר ולגלות שנשרף לך המפעל? להבין שהכיסוי הביטוחי עלול להיות חלקי כי לא הקפדת על שגרת תחזוקה נאותה..

שירותי הכבאות מבקרים באתרים לפי רמת הסיכון שלהם. למשל מחסן בסיכון נמוך (בדרגת סיכון 1) ייבדק אחת לשבע שנים, ומפעל עתיר חומרים מסוכנים (דרגת סיכון 5) ייבדק בכל שנה. בכל ביקורת שירותי הכבאות מוודאים שיש במקום אמצעים נאותים ושמתבצעת שגרת בדיקות לכל המערכות. לאחר מכן, בד"כ הם מסתפקים בהגשת מסמכי בדיקות בכל שנה דרך הפורטל האינטרנטי. כלומר היכן שיש אישור סידורי כבאות, זה אומר שאמצעי המיגון באתר נמצאו תקינים, ולשביעות רצון שירותי הכבאות.

 

בלי קשר לתוקף אישור סידורי הכבאות (שנה עד שבע שנים), בסיקור לביטוח הרכוש אנחנו דורשים בנוסף להציג אסמכתאות לתחזוקה שנתית של אמצעי המיגון למקרה אש, כגון מערכת המתזים, מערכות גילוי וכיבוי ומטפים, וכן לבצע תחזוקה רציפה של מערכת החשמל ועוד, וכל זאת ללא קשר לתדירות הביקור של שירותי הכבאות באתר, ולפעמים מעבר לדרישות שירותי הכבאות.

 

למשל – שירותי הכבאות לא דורשים סריקה תרמוגרפית שנתית בלוחות החשמל (למרות המתבקש בחוק החשמל), וחברת הביטוח מחייבת. מדובר בבדיקה בה עוברים עם מצלמת אינפרא-אדום ומזהים אזורים בלוחות החשמל בהם יש חימום יתר. זה אמצעי הגילוי הטוב ביותר לזיהוי מוקדם של תקלות חשמל שמובילות לפריצת אש.

 

בסופו של דבר – אם חוקר השריפות יקבע שמקור השריפה בלוח החשמל הראשי, ויתגלה שלא בצעו בדיקה של מהנדס חשמל בתקופה שקדמה לכך, המבוטח עלול למצוא את עצמו עם כיסוי ביטוחי מופחת במקרה הטוב, ועם אישומים פליליים במקרה הקיצון.

 

אז מה המסמכים העיקריים שצריך להציג כל שנה לחברת הביטוח?

  • העתק של דוח ביקורת אחרונה של שירותי הכבאות, עם הערות על גבי הדוח לגבי סטטוס הביצוע של ריג'קטים (אם ישנם). לחילופין יש להציג אישור סידורי כבאות

דף ראשון, של אישורי תקינות שנתיים של חברות שירות:

  • ציוד הכיבוי כולל מטפים
  • מערכת גלאי אש
  • מערכות כיבוי אוטומטיות בגז (בלוחות חשמל)
  • מערכת ספרינקלרים
  • מערכת הגז (אם יש שימוש בגפ"מ)
  • אישור מערכת החשמל ע"י חשמלאי מוסמך או חשמלאי בודק
  • דוח סריקה תרמוגרפית של לוחות החשמל
  • אישור מערכת כריזה
  • "תיק שטח" של המתחם, שהוצג/יוצג לשירותי הכבאות
  • היתר רעלים (אם נדרש)
  • אופיין מים
  • אינטגרציית מערכות

אז מה בעצם ההבדל בין חברת ביטוח מקומית לבין מבטחי המשנה, בביטוח עבודות קבלניות?

קודם כל נבין את העיקרון הבסיסי. חברת ביטוח קונה סיכונים, ומוגבלת בהיקף הסיכון שמותר לה לקחת על עצמה, זאת כדי לא להגיע למצב של חוסר יכולת לפרוע את ההתחייבויות שלה במקרי קיצון. המשך…

פוליסה לביטוח שבר מכני נועדה לבטח ציוד אלקטרו-מכני למקרה של נזק תאונתי בלתי צפוי, ומשמשת כבסיס גם לפוליסת אובדן רווחים כתוצאה מאירוע שבר מכני. מצד אחד מבטחים מערכות טיפוסיות כגון משאבות, מדחסים, מערכות מיזוג אוויר ומערכות קירור, גנרטורים ושנאים, ומעליות ודרגנועים, ומצד שני מערכים תעשייתיים כגון מכונות דפוס, קווי ייצור במפעלים, מכונות עיבוד שבבי (CNC), טורבינות ומתקני התפלת מים וכד׳. המשך…

תנאי קלאסי בפוליסה קבלנית הוא הצבת שומר באתר, האם זו הברירה היחידה? לא!

אבל… יש תנאים שצריכים להתקיים כדי שחברת הביטוח תסכים לחרוג ממנהגה. ראו דוגמה יצירתית מתוך אתר שמחולק למספר מתחמי משנה, בו בעצם החליפו את השומר הקבוע בשלושה מעגלי אבטחה מקבילים: המשך…